בשנת 1948, עם תום המנדט הבריטי ותחילת מלחמת העצמאות, ננטשה שכונת קטמון על ידי תושביה הערבים. במקומם הגיעו פליטים יהודים רבים משכונות העיר העתיקה שנכבשה על ידי הירדנים. התושבים החדשים, שהגיעו מכל העדות והרקעים, הקימו חיש מהר מוסדות קהילתיים. התושבים שמוצאם מאירופה ייעדו את אחד המבנים הגדולים והמרשימים ("בגבהה של עיר") והקימו בו בית ספר ("חדר"), בית כנסת ומקווה טהרה.

כיום, המקום משמש בעיקר כבית תפילה, ומתפללים בו מאות אנשים ביום- מכל העדות והזרמים.

נוסף על כך, קול התורה לא נעדר מהשטיבלך, וניתן לשמוע אותו כמעט בכל עת.

המקום משמש כיום כמרכז כולל לשרותי דת: בחצר בית הכנסת פועלים גם מקוואות (לגברים, לנשים ולכלים), ומתקן לאיסוף גניזה.